07.05.2025

מוחות רבים וטובים עומלים יום יום על הרצון להוציא את הילדים מהמסך ולהפגיש אותם קצת יותר עם "העולם האמיתי". הרבה שיטות כבר נוסו ונכשלו, והמאמצים עדיין נמשכים.

לאחרונה הציע ראש עיריית תל אביב רון חולדאי הצעה שבה ילדים ובני נוער לא יורשו להכניס טלפונים לבתי הספר כלל.
ההצעה הזאת עוררה סערה לא קטנה ולא בכדי.

מי שלא שמע על היוזמה של ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, לאסור שימוש בטלפונים סלולריים בבתי הספר, כנראה סותם את האוזניים מאוד חזק. כהורים, קל להבין את המשיכה שבפתרון פשוט וחד-משמעי לבעיה מורכבת. גם אני, כמי שעוסק בתחום הבטיחות ברשת, מזדהה עם הדאגה העומדת בבסיס היוזמה.

אבל האם המהלך נכון? האם הוא יביא לתוצאות הרצויות, או אולי – להפך הגמור? מה יהיו התועלות שלו לטווח הארוך? האם המטרה היא לאסור לגמרי על הילדים להשתמש בטלפון? ומה יקרה בשעות שאחרי בית הספר?
ההצעה הזאת נשמעת אומנם יפה ופסטורלית, אבל יכול להיות שהמחירים שהיא תגבה יהיו גבוהים מהרווחים.

השאלה הראשוה היא, האם אנחנו באמת מבינים את מקומו של הטלפון הסלולרי בחיי הילדים שלנו? עבורנו, המבוגרים, הטלפון הוא כלי – חשוב, שימושי, אך עדיין כלי. עבור ילדינו, המציאות שונה לחלוטין. הטלפון הוא הרבה יותר מגאדג'ט; הוא מרחב חברתי, רגשי ולימודי. הוא חלק בלתי נפרד מהזהות שלהם ומהאופן שבו הם מתקשרים עם העולם.

חשבו על זה לרגע – כשהיינו בגילם, העולם החברתי שלנו הסתיים בשעה שעזבנו את בית הספר או את מגרש המשחקים. היום, השיחות, החברויות והחוויות ממשיכות 24/7 במרחב הדיגיטלי. לטוב ולרע. כשאנחנו לוקחים את הטלפון, אנחנו לא רק לוקחים מכשיר – אנחנו מנתקים אותם ממרחב חיים משמעותי שלהם.

כשאנחנו מנסים להחזיר את ילדינו ל"עולם של פעם" – העולם שבו אנחנו גדלנו – אנחנו למעשה מתעלמים מהמציאות שבה הם חיים. והתוצאה? במקום שיתוף פעולה, אנחנו מקבלים התנגדות. במקום למידה, אנחנו מקבלים מרדנות ודרכים יצירתיות לעקוף את האיסורים שלנו.

הניסיון הבינלאומי מראה שגישות אוטוריטטיביות בנושא הטלפונים הסלולריים בבתי ספר מובילות לתוצאות מעורבות בטווח הקצר, ולכישלון בטווח הארוך. מחקר חדש שנעשה בבריטניה מציג, שבתי ספר שהלכו בדרך הזו ואסרו שימוש בפלאפונים סלולריים בבתי הספר – לא עזרו לתלמידים, רק דחפו את הבעיה הביתה להתמודדות ההורים המסכנים, שקיבלו את הבעיה במתכונת מוגברת.

אז מה כן עובד? אנחנו ב'לוקחים אחריות', פיתחנו גישה אחרת – כזו שמכירה במורכבות של הסוגייה ומציעה פתרון הוליסטי והדרגתי.

ראשית, עלינו להבין שהשינוי מתחיל בהקשבה שלנו – אנשי החינוך. כבסיס לכל, קודם כל עלינו להבין מדוע וכיצד הטלפון חשוב לילדים שלנו, מה הם מרגישים כשהם מתנתקים ממנו, ואילו צרכים הוא ממלא עבורם. רק מתוך הבנה זו נוכל לבנות פתרון אמיתי.

שנית, אנחנו צריכים לפעול כקהילה. הורים, מורים ותלמידים – כולנו שותפים לאתגר. במקום להטיל הגבלות מלמעלה, אנחנו יכולים ליצור הסכמות משותפות שכל הצדדים מחויבים להן.

שלישית, אנחנו צריכים להכיר בכך שהאתגר האמיתי אינו הטלפון עצמו, אלא האופן שבו אנחנו משתמשים בו. במקום להתמקד בהרחקת הטלפונים, עלינו להתמקד בפיתוח כישורי ניהול עצמי, מודעות דיגיטלית ויכולת להתמודד עם הסחות דעת – כישורים שישרתו את ילדינו לאורך כל חייהם.

רביעית, עלינו להכיר בכך שהטכנולוגיה היא כאן כדי להישאר, ושתפקידנו כהורים וכמחנכים הוא להכין את ילדינו לעולם שבו הם יחיו – לא לעולם שבו אנחנו גדלנו. זה אומר ללמד אותם להשתמש בטכנולוגיה באופן מאוזן ובריא, לא להרחיק אותם ממנה.

חמישית, עלינו להיות מודלים לחיקוי. אם אנחנו רוצים שילדינו יניחו את הטלפונים בזמן ארוחת הערב או בזמן שיעור, עלינו לעשות זאת קודם. ילדינו לומדים מהמעשים שלנו יותר מאשר מהמילים שלנו.

>>>>>

ארגון "לוקחים אחריות" הוא ארגון חברתי-חינוכי הפועל בישראל לקידום שימוש אחראי, מאוזן ומצמיח ברשת ובמדיה הדיגיטלית. הארגון הוקם מתוך הבנה כי בעידן הנוכחי, שבו המסכים והמדיות החברתיות מהווים חלק מרכזי מחיי הילדים, הנוער והמבוגרים, יש חשיבות עצומה ליצירת תשתית חינוכית וקהילתית שתאפשר לאדם להיות בעל שליטה ובחירה נכונה בהתנהלותו בעולם הדיגיטלי.

העמותה מפתחת תוכניות חינוכיות פורצות דרך הפועלות בבתי ספר, במסגרות קהילתיות ובקרב הורים ומורים מכל קצוות הקשת הישראלית באמצעות סדנאות, הרצאות, קורסים ותוכניות ליווי מקצועיות.

הארגון מצייד הורים, מורים ותלמידים בכלים מעשיים לניהול זמן מסך, להתמודדות עם תכנים מזיקים, ולבניית זהות דיגיטלית בריאה. התוכניות מבוססות על ידע מחקרי עדכני, בשילוב גישה ערכית שעוזרת לכל אדם לשאוף ולצמוח מבחינה אישית וחברתית.

בנוסף, לוקחים אחריות משתפת פעולה עם עוד הרבה גורמים נוספים- משרדי ממשלה, מועצות מקומיות, עמותות וגופים ציבוריים נוספים, במטרה לקדם רגולציה, להעלות מודעות ציבורית וליצור שינוי מערכתי רחב. הארגון מאמין כי האחריות אינה מוטלת רק על האדם הפרטי, אלא היא משותפת למשפחה, לקהילה ולחברה כולה.

באמצעות פעילות אינטנסיבית, עקבית ומבוססת ערכים, לוקחים אחריות שואפת להעניק לדור הצעיר ולחברה הישראלית כולה את הכוח להשתמש במדיה לא רק ככלי לצריכה ובידור ואסקפיזם, אלא כמנוף להתפתחות, לחוסן אישי ובניית אישיות חזקה ובריאה.