הרבה פעמים אנחנו מתמקדים בשאלות שמגיעות אלינו מהורים שמודאגים מהמצב בבית שלהם, ומחפשים דרך לעשות את השינוי.
הפעם בחרנו להביא את הצד השני.
לא פעם השאלות מגיעות אלינו דווקא מבני נוער שרוצים לשנות את המצב בבית שלהם, ולא יודעים מאיפה להתחיל.
הנה דוגמא לשאלה שהגיע אלינו מבן נוער בשבוע שעבר-
אני רואה את אחים שלי הקטנים נשאבים למסך, את ההורים שלי נשאבים למסך, וגם אני לא פעם נשאב בלי יכולת לשלוט בעצמי כמעט.
ההורים שלי לא מודעים כ"כ למצב, זה גם לא נראה שזה כל כך מפריע להם. אבל אני רואה את המשפחה שלי נעלמת לי מול העיניים ולא יודע מה לעשות.
אני יודע שיש הרבה תוכנות סינון והגבלת זמן במסך, אבל אני לא מצליח לשכנע את ההורים שלי להשתמש בזה, מבחינתם זה יתקע להם את המכשירים ויפריע להם להתנהל בשגרה.
יש לכם רעיון מה אפשר לעשות???
וזאת התשובה שענינו לו-
קודם כל, אני רוצה לעצור לרגע ולהגיד שהשאלה שלך לא מובנת מאליה בכלל.
היכולת לשים את לב שקורה סביבך, לדאוג לאחים שלך ולמשפחה שלך, ולרצות לשנות – זה לא ברור מאליו בכלל.
יש כאן אחריות גדולה, וזה בהחלט ראוי להערכה!
עכשיו, בוא נדבר על מה שאתה מתאר: העובדה שהמסכים משתלטים על הבית – על הזמן, על הקשרים המשפחתיים, על השיח.
קודם כל, חשוב לזכור שההורים שלנו הם גם בני אדם. גם הם עוברים דברים במהלך היום, גם להם יש קשיים וגם הם רוצים לפעמים מקום "לברוח אליו".
ולכן, גם אם הם רוצים לשים גבולות במדיה, הם מרגישים לפעמים שהטכנולוגיה שהיא כמו "מקום מפלט" בשבילם.
היא מאפשרת להם לנקות את הראש, לחשוב על דברים אחרים ואפילו קצת להירגע.
בנוסף, העניין הטכני – כמו ההגדרות של תוכנות סינון או הגבלת זמן – באמת להרתיע אותם, כי הם לא רוצים להסתבך עם משהו שיכול להקשות ולהגביל אותם בתפקוד היומיומי.כמובן שזה לא אומר שצריך, אבל אפשר להבין את הקושי שלהם.
אתה, דווקא מהמקום שלך כמתבגר, יכול להיות המנהיג בבית בנושא הזה.
אז איך אפשר לעשות את זה נכון?
- להתחיל מדוגמא אישית
זה אולי נשמע קצת קלישאתי, אבל תתפלא כמה זה משפיע. אם אתה תהיה זה שמגביל את עצמך מול המסכים – במיוחד כשאתה עם כל המשפחה – אחים שלך וגם ההורים שלך יתחילו לשים לב.
לדוגמה: אתם יושבים לארוחה, תניח את הטלפון בצד בלי להעיר על זה. או אם מישהו ירצה לדבר איתך בזמן שאתה במסך, סגור אותו והראה שאתה מקשיב באמת. זה מסר שקט אבל מאוד עוצמתי. - לדבר בגובה העיניים, לא מתוך שיפוטיות
תיזום אתה שיחה עם ההורים. אל תבואו בגישה של "אתם לא עושים כלום, וזה מפריע לי", אלא תשתף אותם במה שאתה מרגיש. למשל:
"אני מרגיש שאנחנו קצת מתרחקים אחד מהשני כי כל אחד עסוק במסכים שלו, וזה ממש חסר לי. אני אוהב את המשפחה שלנו ורוצה שנבלה יותר זמן ביחד".
אתה משתף בצורה כזו, בלי להאשים, זה יוצר הזדמנות להקשבה אמיתית. וההורים שלך יראו את זה!
ומה לגבי תוכנות סינון?
אם ההורים שלך לא פתוחים להתקין תוכנות כאלה, תוכל לנסות להציע פתרון שמרגיש להם פחות "מגביל".
כמו למשל הגדרות זמני חכמים בטלפון : במקום לחסום אפליקציות, אפשר לקבוע התראות שמזכירות מתי לקחת הפסקה מהמסך.
והכי חשוב לזכור: שינוי לוקח זמן , במיוחד כשמדובר בהרגלים של כל המשפחה. אבל אם תתמיד, תראה כמה כוח יש לך להשפיע. המשפחה שלך חשובה לך – וזה כבר הכוח הכי גדול שיש לך.
בהצלחה רבה!