כמה פעמים שמענו ש'המסכים הם האויבים', ו'שהם כל כך מזיקים לילדים שלנו'? ובכל זאת, מחקרים אחרונים מראים שדווקא המסכים, כשהם מנוהלים בצורה חכמה ומבוקרת, יכולים אף לתרום רבות להתפתחות האישית והחברתית של הילדים שלנו. ואפילו משחקי הרשת, שבקלות יכולים להדאיג אותנו כהורים ולהדליק לנו נורות אדומות של סכנות חינוכיות, טומנים בחובם יתרונות משמעותיים – אם רק יודעים איך לנהל אותם נכון.

במפגש האחרון עם הורים, אחת האמהות רצתה להבין יותר לעומק את הנושא, והעלתה בפניי את הדילמה שלה:  

"רוב המשחקים שהילדים שלי משחקים בהם הם תחרותיים, מלחמתיים, הישרדותיים – תחרות קשה שלא בטוח שמועילה להם. ואני לא מדברת על זה שהם נחשפים למראות מזעזעים של רצח (אפילו שזה מאוייר) ומתרגלים להשתמש בפתרונות אלימים כדי לפתור את הבעיות שלהם. איך אתה יכול להגיד שזה מועיל? אני רואה שזה רק מזיק!"

השאלה שלה קולעת ישר ללב. עניתי לה:

קודם כל, היוצרים של משחקי המחשב הם אנשים חכמים שמכירים את הילדים שלנו לא פחות טוב מאיתנו. הם חוקרים את הפסיכולוגיה של המשחק, את המנגנונים שמפעילים את הדמיון, התחרות, והשאיפה להישגים. אין ספק שמשחקי מלחמה ואקשן עונים על ההגדרה הזאת בצורה הכי יעילה שיש. עם זאת, כאן בדיוק נכנס התפקיד שלנו כהורים. עלינו להציב גבולות ברורים לילדים – להגדיר מה מותר ומה אסור, לסנן משחקים מזיקים, ולהסביר לילדים את ההיגיון מאחורי ההחלטות שלנו. כשאנחנו עושים זאת בשיח מתמיד ובגובה העיניים, יש לנו סיכוי אמיתי להשפיע.

אבל זה לא סותר את העובדה שהמשחקים הללו גם תורמים רבות להתפתחות האישיותית והחברתית של הילדים שלנו, גם בעל כורחנו. למשחקים הללו בהחלט יש גם צדדים חיוביים: הם מאפשרים לילדים לחוות חוויות הצלחה קטנות ללא המעצורים שמפריעים ומאיימים עליהם בעולם שבחוץ, מעודדים אותם להתמודד עם אתגרים, לפתח כישורי פתרון בעיות, ואפילו לפתח אינטראקציות חברתיות ולחזק קשרים חברתיים ברשתות ובמשחקי רשת. המסך הוא לא רק אויב, הוא גם כלי העוזר לילדים לפתח כישורים שמועילים גם מחוץ למסך.

לכן, לצד הצבת גבולות והוויסות ההורי, כשאנחנו חושבים איך להגיב, חשוב שנזכור ונשנן לעצמנו שהמסכים לא רק רעים ומזיקים, וניקח את הנחה הזו בחשבון. 

ואם אנחנו רוצים להתקדם אפילו שלב אחד הלאה, נוכל לשאול את עצמנו: 'איזה צורך הילד ממלא במשחק?' 'למה הוא בוחר דווקא במשחק הזה?' התשובות לשאלות האלו יכולות לשנות את כל הפרספקטיבה שלנו.  

כשנצליח להכניס את ההנחה הזו לראש שלנו, נוכל אפילו לחשוב וליזום בעצמנו שימוש מועיל ומצמיח ברשת עבור הילדים שלנו, ולנתב את המסך לצדדיו החיוביים.