זה מרגיש כמו משחק, אבל זה הדבר הכי חכם שתעשה בשביל עצמך

זה מרגיש כמו משחק, אבל זה הדבר הכי חכם שתעשה בשביל עצמך

לפני 3 שנים, בגיל 87, נפטר פרופסור הונגרי שקראו לו מיהאי צ'יקסנטמיהאיי(נסו לומר את השם שלו בלי להתבלבל:). הפרופסור הזה פיצח נוסחה מדהימה, שמגלה איך עושים כיף אמיתי. נוסחה מאוד שימושית ויעילה לכל מי שרוצה ליהנות בחיים.

איך הוא עלה על הנוסחה הזאת?

לפעמים אנחנו מרגישים משועממים. פרופסור מיהאי שאל את עצמו – למה אדם משועמם? למה הוא לא מרגיש צמיחה והנאה? והוא הבין, שהשיעמום נוצר ממצב שבו יש לאדם יכולות, הוא יכול להצליח לעשות הרבה דברים גדולים, אבל האתגרים שנמצאים לו כרגע בחיים – קטנים מידי ביחס ליכולות שלו, ולכן כשהוא לא מרגיש מספיק מאותגר – הוא מרגיש משועמם.

מהצד השני, פרופסור מיהאי ראה שלפעמים אנשים מרגישים גם חסרי אונים. והוא הבין שמצב כזה קורה, כאשר לאדם ישנן יכולות מסוימות, הוא יכול להצליח לעשות דברים עד רמה מסוימת, אבל כשהאתגרים שלו גדולים וקשים יותר מידי ביחס ליכולות שלו – הוא מרגיש חסר אונים, אין לו את היכולות המתאימות לאתגרים הללו.

ואז הוא פיצח את נוסחת "נקודת הזרימה"

נקודה מזוקקת ומאוזנת, שנמצאת בדיוק במפגש שבין היכולות לאתגרים. נקודת הזרימה היא הנקודה שבה האתגרים של האדם מאתגרים אותו במידה כזו שמתאימה לו בדיוק, כך שמצד אחד זה מספיק מאתגר ולכן הוא צריך להשתמש ביכולות שלו ולהביא אותן לידי ביטוי, ומצד שני זה לא קשה מידי ולכן הוא מרגיש שהוא מסוגל להצליח לעמוד באתגר.

בנקודה הזו – האדם בשיא ההנאה שלו. זה הכי כיף שיש.

איך תדעו שאתם בנקודת הזרימה שלכם? כשנמצאים בנקודת הזרימה, אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו כל כך נהנים, שאנחנו שוכחים מהזמן ומהעולם שסביבנו. אנחנו ממש בתוך זה, מרגישים משיכה חזקה, נהנים כל כך ולא מצליחים להפסיק.

תחשבו על זה רגע, מתי הייתה הפעם האחרונה שהרגשתם באמת על גג העולם? זוכרים את הרגע הזה של אדרנלין שמציף אתכם, כשהלב דופק והחיוך לא יורד מהפנים? אולי זה קרה כשניצחתם במשחק כדורגל, כשביצעתם משימה קשה עם החברים, או כשיצרתם משהו במו ידיכם והייתם גאים בו בטירוף. את התחושות האלה לא מרגישים כשסתם גוללים בפיד בפלאפון. זה קורה כשאתם ממש שם – בתוך משהו שמושך אתכם, שמאתגר אתכם, שמדליק אתכם!

יאללה, זרמו..

החופש הגדול נגמר. בטוח היה לנו הרבה מאוד זמן של שיעמום בבית, וכבר נמאס להשתעמם – כמה אפשר?? תחילת השנה זה בדיוק הזמן להתחיל לחשוב – איך אני צומח, איך אני מביא לידי ביטוי את היכולות שלי, איפה נקודת הזרימה שלי?

אז איך מוצאים את הנקודה הזו?

נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה באמת חוויתם משהו כזה, ממש כיף, שאיתגר אתכם ונתן לכם תחושת סיפוק מתוקה שלא רציתם להפסיק – שם נמצאת נקודת הזרימה שלכם. זה יכול להיות יצירה של משהו, זה יכול להיות ישיבה עם חברים, טיול טוב עם נופים משגעים או התנדבות קהילתית, משחקי ספורט או ערב קריוקי – כל כך הרבה כיוונים. רק צריך לגלות איפה הנקודה שלכם! היא יכולה להיות מחוץ למסך, ויכולה להיות גם בתוכו! נקודת הזרימה יכולה להיות גם צילום אומנותי, עריכת סרטוני וידאו, או סרטונים ביוטיוב שמלמדים להכין יצירות וקישוטים לתלייה בסוכה. ואפשר גם לנסות דברים חדשים, ואולי תגלו משהו חדש על עצמכם.

ומה יוצא לכם מזה?

כשאתם נהנים – אתם צומחים. וכשאתם משקיעים בצמיחה, מחוץ למסך או בתוכו, אתם לא רק מעבירים את הזמן – אתם מפתחים את עצמכם. אתם לומדים להתמיד, להתאמץ, לרכוש כישורים חדשים, ואפילו לחזק את הביטחון העצמי שלכם. תחשבו כמה סיפוק יש בלהצליח להפיק משהו משמעותי, שכולו שלכם, ולא רק לצפות במשהו שאחרים עשו.

בואו ננסה לחשוב על המטרות שלנו, על הדברים שאנחנו רוצים לעשות ולהשיג. גלו את נקודת הזרימה שלכם – המקום שבו אתם מרגישים הכי חיים, הכי חזקים, הכי אתם. ותתחילו לזרום!

>>>>>>

צעדים מעשיים לזיהוי נקודת הזרימה

מחר בבוקר, כשאנחנו רוצים להפוך את הרעיון הזה למעשה בבית או בכיתה, הצעד הראשון הוא לקיים שיחה פתוחה ומכוונת עם הילדים או התלמידים. במקום להסתפק בהנחיות כלליות על הפחתת זמן מסך, שבו איתם לשיחה קצרה ושאלו אותם שאלות מעוררות מחשבה. אפשר לנסח זאת כך: "כשאתם מרגישים משועממים מול המסך, אולי זה סימן שהאתגר קטן מדי על היכולות שלכם. מתי בפעם האחרונה הרגשתם שאתם עושים משהו שבאמת מאתגר אתכם, שגרם לכם לשכוח מהזמן ולהרגיש סיפוק אמיתי?". הקשיבו לתשובות שלהם ועזרו להם לזהות את הפעילויות שבהן המפגש בין היכולת לאתגר מייצר אצלם עניין אמיתי, בין אם מדובר ביצירה פיזית, בספורט, בהתנדבות או בעשייה דיגיטלית פעילה כמו עריכת וידאו וצילום.

השלב השני הוא תרגום הזיהוי לתכנית עבודה מעשית וקביעת גבולות בונים. עזרו לילד או לתלמיד לבחור יעד אחד או שניים לתקופה הקרובה, ולהגדיר זמן קבוע בשבוע המוקדש כולו לפעילות הזרימה שנבחרה. כשתתחמו את הזמן ותצרו סביבה המאפשרת התמדה, תוכלו להציב גבול ברור אל מול הצפייה הסבילה והגלילה הלא-מבוקרת בפיד. אפשר לומר לילד: "אנחנו רוצים שתחווה עשייה משמעותית ולא רק צפייה במה שאחרים עשו. בוא נקבע שבזמן היצירה או האימון שלך המסכים הניידים בצד, כדי שתוכל להיכנס כולך לתוך החוויה והאתגר". באופן הזה, העשייה מקבלת מקום מרכזי והמסך הופך, במידת הצורך, לכלי שרת של למידה ויצירה ולא למפלט משיעמום.

לבסוף, תפקידנו כמחנכים וכהורים הוא ללוות את התהליך ולחזק את תחושת המסוגלות ברגעי הקושי. כאשר הילד נתקל באתגר שגורם לו לרגע להרגיש חוסר אונים, או כשהוא חווה שיעמום מחדש, שבו איתו וכוונו את רמת האתגר כך שתתאים ליכולות העכשוויות שלו. אמרו לו: "זה טבעי להרגיש שזה קשה בהתחלה, אבל דווקא המאמץ וההתמדה הם אלו שיביאו אותך לסיפוק ולצמיחה שאתה מחפש". לוו אותו בזיהוי ההצלחות הקטנות, עודדו אותו להמשיך לפתח כישורים חדשים, וסייעו לו להפוך את נקודת הזרימה לחלק בלתי נפרד מיומו.

קראו גם