שלום וברכה.
זה לא נראה הגיוני שהקב”ה ידרוש שכל העם, כולל האנשים הפשוטים, יעבדו אותו ויחיו בצורה שהיא נגד טבעם, יכבשו את כל רצונם הטבעיים.
הוא עשה את האדם ואת הטבע, אז היית חושב שהוא יברא את האדם בצורה שיותר קל לו לעבדו.
לדוגמא: לימוד תורה: זה דבר שמאוד קשה, וכולם מודים לכך. אם הוא ברא את התורה כבסיס לעולם, היית חושב שהעולם קצת יראה את זה.
אם התורה היא באמת ביסוד העולם, אז אמור להיות הדבר הכי טבעי ללמוד. אבל לא, זה קשה ומייאש.
יש עוד הרבה דוגמאות לאותו עיקרון. כמעט כל היהדות היא כבישה אכזרית של “היצר”- בעצם הטבע של האדם.
היהדות לכאורה לא מסתדרת עם המציאות. זה דבר שמאוד מטריד אותי ואני מתחיל להתייאש. 😕
שלום וברכה 🙏🏻
יש לשאול שתי שאלות ביחס לדבריך:
א. כיצד נכון לדעת מה הוא טבע האדם.
ב. האם טבע האדם הוא המצב הסופי שלו או נקודת המוצא. 🤔
נתחיל דווקא מן השאלה השנייה:
הטבע הוא החוק החומרי של הקיום. כל יצור רוצה לשרוד 🐢, להתרבות, להתענג ולהתעצם ככל יכולתו. האם זה כל האדם? ‘מותר האדם מן הבהמה’ 🐴, הוא היכולת שלו לבחור ולפרוץ מעבר לגבולות הטבע הראשוני שלו. כל בחירה בטוב, ברוחני, בזולת, בקדוש היא התגברות עצמית על ממד מסוים של טבע ראשוני, והיא זו שעושה את האדם למה שהוא. 🤗 היא לא דבר אכזרי אלא דבר מופלא ומגדיל. 😊
אחד הדברים החשובים בתורת ישראל הוא שהיא אינה מכוונת את עצמה רק לכמה נזירים פרושים, אלא מאמינה שלכל יהודי ויהודי יש חלק ומקום בתורה, והוא יכול להתקדם ולצמוח מתוך המקום שלו והבחירה החופשית שלו. 😍
ומכאן לשאלה הראשונה:
התשובה הקודמת קיבלה את ההנחה שלך, שטבע זהה לדברים שנעים וקל לעשות ולא צריך בשבילם מאמץ. אבל את זה עצמו כדאי לבדוק. 🤔
לדוגמא: אדם צריך ללמוד למבחן גדול, זה דורש ממנו הרבה מאמץ, ומחייב אותו לוותר על הרבה דברים מהנים שהוא היה יכול לעשות באותו זמן. האם זה נגד הטבע? או שמא נאמר שהתועלת ארוכת הטווח שתצא לו מן ההצלחה באותם לימודים תביא אותו למימוש של סוג הרבה יותר מפותח של הטבע שלו?
דוגמא נוספת: אדם נשוי, מרגיש דחף עכשווי חזק, לְמַמֶש משיכה שחש לאשה זרה. זה בהחלט יכול לדרוש ממנו מאמץ להתגבר על הדחף הזה. אך האם זה נגד הטבע שלו? או שהמשמעות של קשר נאמנות עמוק ואמיתי עם האשה עמה הקים את ביתם המשותף, הוא ברכה הרבה יותר גדולה, ומשקפת מימוש הרבה יותר מפותח של הטבע שלו?
מן הדוגמאות רואים היטב שאת המושג “טבע האדם” צריך לראות לפי הטווח הארוך והשלם, ולא מול הצורך המידי.
האם זה אומר שבהכרח כל החיים אדם צריך לסבול ולהתגבר? ממש לא 💪. כשמכוונים אל המטרה הנכונה, היא הולכת ומעצבת את הטבע שלנו מחדש. אם נחזור לדוגמאות – ניתן להגיע למצב בו אדם לומד להתעניין בנושא אותו הוא לומד, והלימוד כבר לא כל כך קשה לו. ניתן להגיע למצב בו חשים את עומק הרצון להתקשרות קדושה בין איש לאשה 🙌, וההתמודדות החיצונית נָמוֹגַה. זה דורש מאמץ ותפילות, אבל השכר הוא גדול. 🙏🏻
לימוד תורה בונה את האדם, את נשמתו, את קדושתו, את עומק הקשר שלו לעם ישראל. כשמסתכלים על מסע החיים הארוך, אפשר לראות עד כמה התורה מאירה את חייו של אדם. זה המבחן הטוב יותר לטבע השלם. 😄 מתוך השקידה ומסירות הנפש, מעדנים ומעשירים את האישיות ואז, בעזרת ה’, זוכים גם לטעום את גודל התענוג והשמחה בלימוד התורה. 😄
“תניא, רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שכל אומנות שבעולם אין עומדת לו אלא בימי ילדותו, אבל בימי זקנותו הרי הוא מוטל ברעב, אבל תורה אינה כן, עומדת לו לאדם בעת ילדותו, ונותנת לו אחרית ותקווה בעת זקנותו, בעת ילדותו מהו אומר? וקוי ה’ יחליפו כוח יעלו אבר כנשרים, בזקנותו מהו אומר? עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו” (סוף מסכת קידושין).
שנזכה להיות מכוונים תמיד אל האופק הגדול! 🤗
ר"מ, ישיבת עתניאל
אני מחפש ריגושים. כמו כל מתבגר אחר. אבל כל הריגושים נמצאים רק בתרבות שאסורה לנו. אז איך אפשר לקבל את הריגושים הכי חזקים שיש והכי כיפים שיש, בלי לחטֹוא?
אני לא מדבר על סיפוק של התגברות, זה לא ריגוש מבחינתי, זה משהו שהרבה יותר קשה להגיע אליו, והרגש לרוב לא מספיק מרגש ומספק.
שלום וברכה יקירי! 🙏🏻
השאלה שלך מאוד משמעותית וחשובה ורבים שואלים אותה. טוב וחיוני למצוא תוכן חיובי שמעשיר את הרגש שלנו וממלא אותנו באנרגיות טובות. לחשיבות העניין, אצרף ציטוט מדברי האדמו”ר מפיאסצנא הי”ד:
“וזה העיקר בתורת החסידות, שלא יסתפק האיש בשכלו לבד… כי ההתקשרות אשר בשכל לבד אינה קשר של קיימא… את כל נפשו וחיות גופו צריך הוא לקשר, צריך לחדור אל נפשו להעלותה ולעודדה שתתלהב בכל מצוה בתורה ובתפילה, תתענג בעונג רוחני ותשמח בה”[1].
אמנם האדמו”ר כתב על ענייני עבודת ה’, אך ניתן להרחיב את דבריו גם לריגושים טובים וחיוביים באופן כללי, שמעניקים לחיינו טעם, צבע והתלהבות.
איך נדע מהם ריגושים טובים? 🤨
להלן כמה דוגמאות: אלה ריגושים שבסיומם הערך העצמי שלך מטפס ועולה ולא יורד ומתרסק. אלה ריגושים שלא סותרים ערכים אחרים בהם אתה מאמין. אלה ריגושים שיש בהם גם אתגר ושאתה צומח מהם ובעזרתם. ויש כאלה בשפע – אפשר לנגן, לעשות ספורט (בדגש על ספורט אתגרי), להאזין למוסיקה כיפית, ליצור, לצפות בתוכן קליל ומצחיק, אבל ללא בעיות תוכן. 😛
כל זה כולל המון, המון אופציות. מובן שכדאי שליבת החיים תהיה סביב תוכן בעל ערך ומשמעות, אך ניתן ליהנות מדי פעם גם מתכנים קלילים יותר. ועוד דבר חשוב: ריגוש חשוב אך הוא לא העיקר. אהבה עמוקה למשל לא תמיד מרגשת במובן החווייתי, אך היא יותר עמוקה ומשמעותית מריגוש ❤️. יש בה קשר פנימי ויציבות. ואלה נשארים אתנו גם כשהרגש מתפוגג ונעלם.
אני מציע לבסס את מרכז החיים על תוכן חיובי ובריא 🤗. לכך תוסיף גם ריגוש טוב בתחומים שהעליתי בפניך. ממליץ בחום לחבר את הרגש לעניינים שבקדושה: לשמוע שירים עכשוויים בעלי תוכן אמוני. ויש הרבה כאלה ב”ה. תשתתף בהתוועדויות ובאירועים שלא כוללים רק לימוד שכלי. 🤫
כל אלה ביחד יעניקו ללב שלך הרבה רגש חם, טוב וחיובי וכך לא תצטרך לרעות בשדות זרים כדי לחפש חיקויים זולים שלו.
בהצלחה רבה! 😊
[1] חובת התלמידים עמ’ כב.
ר"מ, ישיבת רמות
היי , רציתי לדעת אם זה אפשרי להתגבר על היצר ולא ליפול גם אם אין לי סינון בטלפון ..?
אהלן אחי המדהים!
🔆האם אפשר להסתכל ‘דּוּך’ על השמש בשעת צהריים בלי לפגוע בעיניים ובראייה?
🤔……..
למה לא?
כי ככה בנויות העיניים שלנו 👀.
אין להן אפשרות לעמוד בעוצמה של מפגש ישיר עם אור השמש.
למה, כי הן חלשות? אפשר לומר. אבל אני חושב שיותר מדויק לומר, שהן פשוט מאֹד עדינות ורגישות.
שים לב, ככל שאיבר בגוף שלנו יותר עדין, רגיש, וחשוב – כך הוא זקוק מטבע הדברים ליותר הגנה מפני פגיעה.
🧠המוח שלנו נשמר בגולגולת עצם חזקה במיוחד, 💝והלב מוגן בסורגי הצלעות.
😎 כמו שעיניים לא בנויות להסתכלות ישירה על השמש, ללא משקפי מגן, כך הנפש לא בנויה למפגש עם התוכן הקשה שנמצא בכל קליק שלנו ברשת ללא סינון.🛡
למה לא?
כי ככה בנויה הנפש שלנו. כל אירוע שחווינו וראינו נחרט, נרשם ומשפיע עליה לטוב ולְמוּטַּב.
למה, כי היא חלשה? אפשר לומר. אבל אני חושב שהרבה יותר מדויק לומר שהחלק הכי עדין, רגיש וחשוב בנו זו כמובן הנפש שלנו.
אנחנו חייבים לשמור ולגונן עליה. אין דרך אחרת.
אז לשאלתך, לי זה ברור- סינון זה must!
עוף על העולם!
שלום.
א. אני כול הזמן נופל בזרע לבטלה, לא מהטלפון שלי. בגלל הסינון, אני תמיד לוקח את הטלפון של ההורים שלי ונופל, ואני מרגיש על הפנים אחרי זה כל פעם מחדש. מה אני יכול לעשות עם זה בשביל להפסיק? 😕
ב. האם לְבָּנוֹת יש יצר מין? אם כן, איך הוא מתבטא? באותה הצורה כמו שלנו יש?
שלום לך,
אני מעריך את הפניה הישירה והכנה, ובעיקר מעריך את הרצון שלך להפסיק. למרות כל ההשפעות השליליות יש בך נפש טהורה הבאה לידי ביטוי ברצון שלך להפסיק ליפול. 🤗
מה שמטריד אותי בדבריך, הוא זה שאתה נופל מתוך צפייה בתכני זימה. זה עושה את מעשה הנפילה לחמור הרבה יותר מנפילה של דחף לא נשלט של אדם עם עצמו. בגיל הנערוּת, מתפתחים דחפים מיניים טבעיים אך החשיפה לתכנים מיניים פורנוגרפיים מעצימים את הדחפים למקום גס ומעוות. מה שחמור במיוחד הוא הפגיעה בהיבט האנושי המוסרי 😣. הפורנוגרפיה נטולת רגש, היא מנתקת את היצר המיני מהקשר לזוגיות ואהבה. כשאתה נופל בזרע לבטלה, בליווי פורנוגרפיה, אתה מרעיל את הדחף המיני בתוכן יצרי חולני, ומקשר את המיניות שלך עם אנשים שְׁפֶלִים שאין אצלם זוגיות או משפחה, אלא רק יצרים מעוותים. חשוב שתחדד את ההבנה, מדוע פורנוגרפיה משחיתה וחמורה, כדי לחזק את הרצון להתרחק ממנה.
אתה בכיתה י”ב, וְהֵמְשֶך הצפייה בפורנוגרפיה, עלולה לפגוע ביכולת שלך לבנות זוגיות ממקום בריא. 😱
כאן גם נכנסת סוגיית ההבנה, מה קורה אצל בָּנוֹת בתחום. כוח היצר ניתן לכל בני האדם בנים ובנות כאחד. כמו שישנם הבדלים גופניים ונפשיים בין בנים לבנות כך ישנם הבדלים בהופעתו של היצר בין המינים. אצל הבנים היצר מתעורר באמצעות מחשבה וראיה . אצל הבת ההתעוררות באה יותר דרך המגע והרגש 🤗. על האישה נאמר “ואל אישך תשוקתך”, היצר מתעורר כאשר האישה מרגישה נחשקת. 😇
אצל הבנים היצר יותר חיצוני, ומתעורר יותר דרך דברים חיצוניים, כמו מראות לא צנועים. בנות פחות נמשכות מראיה לא צנועה, ויתר מכך, ראיה גסה יכולה לגרום לדחייה, מה שפחות קורה אצל בנים. במה שקשור לאינטרנט רואים הבדלים גדולים, בנות עסוקות יותר ברשתות חברתיות ובסדרות, בנים נמשכים יותר למשחקי כוח, ותכנים פורנוגרפיים.
בדומה לבנים, גם אצל בנות יש מנגנון הנאה ממגע במקומות האינטימיים, וגם בנות עלולות להמשך אחרי עיסוק בהנאה עצמית כדי להגיע לפורקן מיני. אולם אצל בנים זה נחשב יותר חמור כי אצל גברים התוצאה היא הוצאת זרע לבטלה, מה שלא קיים אצל נשים. כמו שאצל הגבר אברי הרבייה חיצוניים יותר, כך לגבר יש נטייה להיות כובש 💪, ואם הוא לא מעדן את עצמו הוא עלול להימשך אחרי הצד הבוטה. אישה מטבעה עדינה יותר, ופחות נמשכת להסתכל בתכנים גסים. אחרי ברית הנשואים במפגש האינטימי בין איש ואישה נוצר איחוד מהנה ומעדן, איחוד שלם וקדוש, “והיו לבשר אחד” הן במובן הפיזי והן במובן הנפשי. 😃
כדי לפתח כוחות חיים בריאים, חשוב להפחית ככל הניתן בעיסוק במיניות בכלל, ובמיניות של הבנות בפרט, ולהשקיע את כל הכוחות בהתפתחות אישית: בחומר, ברוח ובעשייה חברתית. 💪
בחזרה לטלפון, חשוב שתעשה כל מאמץ ללא מורא למצוא פתרונות. הדבר הנכון הוא לפנות להורים למרות אי הנעימות ולספר להם את האמת. לא צריך להגיד הכל, אין צורך לציין שאתה מוציא זרע לבטלה עם המכשיר שלהם. מה שכן חשוב שתגיד להם הוא שאתה נופל עם המכשיר שלהם לתכנים מיניים. תגיד להם שאתה מתמודד, ורוצה להימנע ממכשולים שעלולים להכשיל אותך. 💪
חשוב לציין, שאתה יודע שאתה לא היחיד, אין לך בעיה חריגה, הרבה נופלים ונפגעים. תאמר להם שבסמארטפון שלך זה לא קורה כי הוא מסונן, ואתה מבקש שיתקינו סינון על המכשיר שלהם. זה גם יכול להועיל אם יש אחים נוספים בבית. אפשרות נוספת היא לבקש מהם להתקין סיסמא חזקה על המכשיר. 🤔
אם ההורים לא נענים בחיוב אל תוותר, תמתין קצת וחזור לבקש. אם הם לא מוכנים להתקין תוכנה בתשלום תציע לעשות זאת מכספך. אם גם זה לא עוזר תציע להם לפנות לשירות הלקוחות של החברה הסלולארית ולבקש להפעיל סינון בסיסי על המנוי, למרות שמדובר בפתרון חלקי זה עדיף מכלום. אם תבוא בנעימות ותהיה ברור ונחוש יש סיכוי גבוה שההורים יענו ואף יעריכו אותך על ההתמודדות שלך. 🏆
מעבר לכך חשוב למצוא מישהו שיעזור לך להתמודד, מישהו שתוכל להיות הכי פתוח אתו לקבלת תמיכה ועזרה.
אשמח להיות לעזר לכל שאלה.
בהוקרה רבה 🙏🏻
מנכ"ל, נתיבי רשת
די, חלאס, נמאס לי, אני כבר לא עומד בזה! 😨
היצר פשוט גובר עלי פעם אחר פעם אחר פעם ואני מרגיש זוועה. צניחה במצב רוח. 😣
אני כבר כמעט מיואש, אתם העזרה האחרונה שלי, בבקשה תעזרו לי! 🙏🏻
אחי היקר, העובד ומשתוקק לה’ בכל נימי נפשו.
מה מאוד אני מרגיש אתך את צערך על העבודה הקשה שאתה עושה, ולכאורה מרגיש שאינך מצליח לנצח, והסיוט הולך וגובר.
ובכן יקירי גיבור החייל 🤗, נראה לי שצריך ללמוד ולהבין, יסוד גדול בעבודת ה’ שלנו בעולם.
עולם החומר המערבי מודד את עצמו על פי הצלחות, כמה הרווחת, כמה השגת, כמה הצלחות היו לך.
עולם הקודש שלנו מלמד אותנו למדוד את עצמנו מול העמל, ולא על ההצלחה.
הקב”ה יכול היה לבנות עולם מושלם ומתוקן, ויכול היה להוליד אותך מושלם ומתוקן, גופנית רוחנית ונפשית. 🙌
אבל הקב”ה שם את האדם בעולם “לעבדה ולשמרה”[1], הוא ציווה על האדם לעבוד, ולא העמיד לפניו שום מדדי הצלחה. 😕
ראה נא את דברי הרמח”ל במסילת ישרים[2]: “נמצאנו למדים כי עיקר מציאות האדם בעולם הזה הוא רק לקיים מצות, ולעבוד ולעמוד בניסיון“. שים לב, לא כתוב כאן כלום על מדד של הצלחות, רק על עבודה וניסיון. 💪
אחת מברכות התורה: לעסוק בדברי תורה. לא מברכים לדעת או להספיק, אלא לעסוק. ואפילו אם למדת סדר שלם במשך שעות רבות שורה אחת בגמרא ובסוף לא הבנת אותה, אתה מקבל שכר. כי השכר הוא על העסק ולא על ההצלחה. 🏆
גם בעולם הספורט, תפגוש את המציאות הזאת: קבוצה שנמצאת בליגה ומתמודדת, האם כשהפסידה במשחק, ואפילו בעשרה משחקים, היא פורשת ויוצאת מהליגה, או ממשיכה להתמודד? היא תילחם גם כשהיא בסוף הטבלה עד הרגע האחרון.
ראיתי שכך זה גם בעולם משחקי המחשב 🥵, כשאתה משחק ומפסיד אתה לא מוותר ומתחיל מחדש, וכשניצחת ואתה עולה לשלב הבא, מסתבר שיש לך משימות יותר קשות ויותר מכשילות, אבל 💪 אתה שמח בזה ולא מתייאש.
כך יקירי גם בעבודת היצר, ובוודאי בְכּבִישַׁת קדושת הברית. 😄
המלחמה היא אין סופית, גם כשתגדל וגם כשתתחתן יהיו לך התמודדויות. אז זה יהיה עם שמירת טהרת המשפחה, שזה דבר לא פשוט כל-כך, אבל נְחַמַתְךָ שהניסיונות וההתמודדויות שלך עכשיו, רק מְחַשְׁלוֹת אותך, והם יקלו עליך את ההתמודדויות שיהיו לך בעתיד. רק כך תתחשל! 🤗
ומה עם הנפילות אתה שואל? אין דרך בלי קשיים, אין עליה בלי נפילות. כשילד לומד ללכת הוא צועד שני צעדים ובשלישי הוא נופל. אפילו שהוא רק בן שנתיים הוא לא מתייאש. אבא שלו לא כועס עליו, אלא מנשק אותו, מחבק אותו ומעודד אותו להמשיך. 😊
גם אתה, יקירי עובד ה’ היקר, נמצא באותו מצב. בכל פעם שאתה נופל ה’ רואה את ההתמודדות שהייתה לך לפני כן, הוא רואה את ההצלחות שלך. אתה מתמקד בכישלונות שלך וכשאתה נופל הוא מנשק אותך ונותן לך כוח לקום ולהמשיך להילחם.
זכור: מנצחים הם לא אנשים שלא נכשלים, הם אנשים שלא נכנעים. 🏆
קח לך עצה טובה ממני:
קח לך פנקס קטן וכתוב בו את כל ההצלחות שלך. כל הצלחה הכי קטנה, התמודדות הכי קטנה שניצחת תרשום. נמנעת מראיה? תרשום. שָמַרְתָ מחשבה לרגע? תרשום. לא פגמת? תרשום. כל יום תרשום, ולמחרת תעבור על הרשימה של אתמול. אל תרשום שום כישלון.
פתאום תראה איזה גיבור אתה. 💪
חזק ואמץ ה’ אוהב אותך נותן לך כוחות להתמודד ורואה רק את ההצלחות שלך.
נ. ב.
ברשותך אני מצרף, את מכתבו המלהיב והחשוב, של הרב יצחק הוטנר, שענה לתלמיד ששאל את שאלתך.
——
“אהובי וחביבי, שלום וברכה! מכתבך הגיע לידי, ודבריך הגיעו ללבי. דע לך חביבי כי עצם מכתבך מתנגד הוא לכל התיאורים הנמצאים בו. והנני בזה להסביר לך תוכן משפט זה. 🙌
רעה חולה היא אצלנו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלמות של גדולינו, הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלמות שלהם, בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם. הרושם שלך על גדולי ישראל מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם. הכל משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של בעל החפץ חיים זצ”ל, אבל מי יודע מן כל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות והנסיגות לאחור שמצא החפץ חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע – משל אחד מני אלף. ודי לנבון שכמותך לדון מן הפרט אל הכלל. 👍
התוצאה מזה היא כשנער בעל רוח, בעל שאיפה, בעל תסיסה מוצא בעצמו מכשולים, נפילות, ירידות, הרי הוא דומה בעיניו כבלתי “שתול בבית השם”. שלפי הדמיונות של נער זה, להיות שתול בבית השם, פירושו הוא לשבת בשלוות נפש על נאות דשא של מי מנוחות וליהנות מיצרו הטוב, כדרך שצדיקים נהנים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן עדן, ולאידך גיסא, לא להיות מרוגז מסערת היצר על דרך הכתוב של “במתים חופשי” [תהילים פח,ו].
אבל דע לך, חביבי, ששורש נשמתך הוא לא השלווה של היצר הטוב, אלא דווקא מלחמתו של היצר הטוב. ומכתבך היקר והנלבב מעיד כמאה עדים כי אכן לוחם נאמן אתה בצבאותיו של היצר הטוב. 🤗
באנגלית אומרים – Lose a battle and win the war – דהיינו, הפסד קרב, ותנצח במלחמה. בודאי שהנך נכשל ועומד להיות נכשל (אין בזה משום פתיחת פה לשטן), ובכמה מערכות תיפול שדוד. אבל אני מבטיח לך שלאחר הפסד כל מערכות תצא מן המלחמה כשזר על ראשך, והטרף החד מפרפר בין שיניך. 😸
החכם מכל אדם אומר “שבע ייפול צדיק וקם”, והטיפשים חושבים כי כוונתו בדרך רבותא: אף על פי ששבע ייפול צדיק, מכול מקום הוא קם. אבל החכמים יודעים היטיב שהכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא ה”שבע הנפילות” שלו. וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. טוב זה יצר טוב, מאוד זה יצר הרע. אהובי, הנני לוחץ אותך אל לבבי, ולוחש באוזנך, כי אילו היה מכתבך מספר לי אודות המצוות והמעשים הטובים שלך, הייתי אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב. עכשיו שמכתבך מספר על דבר ירידות ונפילות ומכשולים, הנני אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב מאוד. רוחך סוערת לקראת השאיפה להיות גדול. 🏆
בבקשה ממך, אל תצייר בנפשך גדלותם של גדולי עולם שהם ויצרם הטוב בבחינת חד הוא. לעומת זאת צייר גדלותם של גדולי עולם באותיות של מלחמה נוראה עם כל הנטיות השפלות והנמוכות. ובזמן שהנך מרגיש בקרבך סערת היצר, דע לך שבזה אתה מתדמה אל הגדולים הרבה יותר מאשר בשעה שאתה נמצא במנוחה השלמה שאתה רוצה בה 🙏🏻. דווקא באותם המקומות שהנך מוצא בעצמך הירידות הכי מרובות, דווקא באותם המקומות עומד הנך להיות כלי להצטיינות של כבוד שמיים. אינך רוצה לגנוב את דעתי, שאחשוב עליך שהנך בקו הטוב בעוד שבאמת הנך כך וכך, ועוד כך ושבע פעמים כך. ואני מה לי לכל השבע פעמים הללו. בשבילי עבודת היסוד היא שבמשך החורף העבר רכשת לך ידיעה הגונה בהלכות נזקי ממון. חזרת כמה פעמים על המסכת שלמדת. לא תכחיש את זה, זו היא העובדה המכריעה. בעובדה זו גנוז סוד הניצחון במאבק היצרים שלך. 🤗
הנך כותב: “לעולם לא אשכח הרצון שהיה בי להצליח ולעלות מחיל אל חיל. אבל חבל, כבר אבדה תקוותי”. אינני יודע כיצד אתה מעיז פנים להכחיש מציאות חיה, האם אתה לא עלית מחיל אל חיל מאותו זמן שנכנסת לבית המדרש?! 😱 מכיר אני אותך שאינך בעל העזה כזה, שלא שהם הם הדברים: אם מוצא אתה בעצמך שיצרך הרע מתגבר עליך, הנך חושב בטיפשות ובתמימות שכבר אבדה תקוותך 🥺. דבריך פשוט מביאים לידי גיחוך. משתתף אני בסבלך הרע, אבל הסבל הזה הוא, הוא הרחם של הגדלות. ראיתי את פניך בשעת עיון בהלכה. ראיתי את פניך בשעת הקשבה לשיעורים. ראיתי את פניך בליל שביעי של פסח. האותיות החרותות על פניך בשעות הנ”ל הן אותיות של “סוף הכבוד לבוא”. אין שביל הכבוד מתפתל דרך מישור: שביל הכבוד עובר מסתובב כנחש עלי דרך וכשפיפון עלי אורח. ארסו של נחש בקרבך? – הוא ישופך עקב ואתה תשופנו ראש. מצאתי לנכון להציע לך דברים הללו במכתב. הכוונה היא לתת לך יכולת להזדקק להם מדי פעם בפעם. מובן מאליו שמפאת זה לא היתה לי הכוונה אלא לקו הכללי. בנוגע לנקודות פרטיות, בזה יפה כוחו של הדיבור החי פנים אל פנים. אתה הוא השתול בבית השם!
בהשתתפות בסבלך, בביטחון בניצחונך, בתפילה להצלחתך, 🤗
יצחק הוטנר.
נ.ב. עכשיו הנך מבין את המשפט הראשון של המכתב, כי עצם מכתבך מנוגד הוא לכל התיאורים הנמצאים בו. 💪
מתוך סדרת כתבי הרב הוטנר “פחד יצחק” בקשות ביקשתי גבורה והאלוקים נתן לי קשיים ביקשתי חוכמה והאלוקים זימן לי בעיות להן אמצא פתרון ביקשתי עושר והאלוקים נתן לי יכולת לעבוד וליצור ביקשתי אומץ ובאו עלי סכנות עליהן יש לגבור ביקשתי אהבה והאלוקים נתן לי הזדמנויות, בהן אוכל לתת ביקשתי טובות והאלוקים העניק לי אפשרויות לא קיבלתי את שביקשתי האלוקים העניק לי כל מה שבאמת נצרך לי.
[1] בראשית, ב, טו.
[2] פרק א’.
משגיח בישיבת צפת
אני מרגיש שלפעמים אני מתמכר למשחקי מחשב, לכן אני משתדל לא לשחק במחשב. לפני שבועיים התחלתי להכין משחק מחשב בעצמי, ואני מרגיש שאני מתמכר גם לזה, למרות שמדובר בְּתִּכְנוּת, שזה משהו טוב שמפעיל את החשיבה.
השאלה היא האם אני צריך להגביל את עצמי גם בדברים כאלה? אם כן, האם לתת להם יותר זמן משאר זמן המסך שלי? לתת לזה פחות או יותר מסך הזמן היומי שלי? 🧐
שלום יקירי. 😊
כִּכְלָל, ישיבה מְרוּבַּה מול מחשב איננה דבר רצוי מהרבה בחינות: רפואית, נפשית, ואף רוחנית.
קל וחומר שהתמכרות למשחקי מחשב ומסכים היא דבר שלילי מאוד.
אבל צריך לעשות אבחנה בין סוגי השימוש השונים במדיה והמסכים, לא כל ישיבה מול מסך מזיקה באותה מידה .
איך יודעים מהו שימוש שלילי במסך ומהו שימוש מועיל?
הנה כמה כללים פשוטים לזהות שימוש שלילי ומזיק, מהשלילי ביותר לשלילי פחות:
1️⃣ צפייה בתכנים שליליים שמנוגדים להלכה. כגון : חוסר צניעות, לשון הרע, רכילות. מלבד האיסור, יש בזה גם פגיעה בטהרת הנפש. 😓
תכנים של “בידור זול” (מאפיין את רוב תכניות הטלוויזיה). זה נקרא בהלכה “מושב לצים”. מלבד האיסור ההלכתי ובזבוז הזמן, זה מרקיב את הנפש והופך אותך לאדם רדוד. 😣
גם צפייה של שעות רבות מול מסך המחשב או הטלוויזיה, גם בתכנים שנחשבים “בסדר”, היא דבר שלילי מצד הפסיביות שבדבר.
לשחק משחקי מחשב שעות רבות. זה ממכר, הופך אותך פסיבי, ולאדם שחי בעולם מלא דמיונות. (זה מלבד האלימות והתכנים הלא ראויים שיש שם). 😣
אם התִּכְנוּת לא עונה על אחד מהדברים האלה, יכול להיות שהוא לא כל-כך גרוע לגביך.
מה זאת אומרת? 🤨
אתן דוגמא: מזכירה רפואית או פקידה בעירייה יושבת רוב היום מול מסך המחשב, אבל המחשב משמש עבורה בעיקר ככלי עבודה שמייצר עבורה פעילות. כנ”ל לגבי מתכנת מחשבים – רוב היום הוא מול המחשב, אבל בתור אדם פעיל.
במילים אחרות: צפייה במחשב הופכת אותך לאדם פסיבי, ואילו בניית תוכנה יכולה להוציא ממך כוחות חיים, כישורי יצירה ומחשבה, תכנון זמן, הצבת מטרות ועוד. 😄
אז מה לסיכום? 🙃 אם אתה בונה משחק מחשב מתוך ראיית האתגר שבדבר, ומדובר במשחק ללא תוכן שלילי, והשימוש במחשב לא גורם לך לישיבה מיותרת מול המחשב – איני רואה סיבה להימנע מזה.
מציע להגדיר כך: אל תוסיף שעות מול המסך, אלא תיתן לבניית המשחק נפח יותר משמעותי. כך תרוויח פעמיים: א) לא הוספת שעות נוספות מול המסך. ב) גם כשאתה כבר מול המסך אתה פעיל וייצרן. 🤗
גם אם פיתוח המשחק יגרור באופן טבעי טיפה יותר זמן מול המסך, זה לא קריטי כל עוד זה בגבול הטעם הטוב, ולא גורר דברים שליליים נוספים כגון צפייה בדברים לא ראויים.
לסיום, מדבריך ניכר שהאמת והרצון להיות אדון על עצמך, ולא עבד של המסך בולטים אצלך. זה דבר מצוין, המשך כך ויהי ה’ עמך!
רב קהילה
עולם התוכן
תנועת המחנכים
השתלמויות לצוות חינוכי
פעילויות למוסדות
מאגר שו”ת
חנות הספרים