שלום רב,

ראשית אדגיש שהתשובה מתייחסת רק לעצם ההתמודדות עם הקונפליקט מול הילד. ענין ההתייחסות למדיניות הצפייה וכיצד ניתן להגן על הילד מפני חשיפה לתכנים שליליים הוא נושא נפרד.

הייתי רוצה להתחיל דווקא במה לא לעשות. לא "להפליל" אותו. לא לעמת אותו עם הממצאים או להטיח בפניו את העובדות כפי שאתם רואים אותן.
לא ליצור אצלו תחושת אשמה או בושה. תפקידנו כהורים הוא לא לחשוף את האמת. תפקידנו הוא לגדל ילדים שמחים, בריאים בגופם ויותר מכך בנפשם, ילדים אשר מאמינים בעצמם וביכולת שלהם לגדול ולצמוח, גם מתוך נפילה. לילדים כאלה, יש סיכוי טוב לגדול להיות מבוגרים, בני זוג והורים המיטיבים ומעצימים את זולתם.

כיצד נעשה זאת

אחד הנתיבים המשמעותיים ביותר ביחסי הורים וילדים הוא האמון שאנו רוחשים לילדנו.
אם דיברנו כאן בעבר על היכולת של הילד לסמוך עלינו כהורים, כעת אני רוצה לחזק את היכולת שלנו כהורים לסמוך על הילדים שלנו. להאמין להם ובהם. זה אומר, שעלינו להחזיק בתפיסתנו ובגישתנו אל הילדים את התפיסה המורכבת שגם אם הילד שגה, ואפילו אם לא סיפר לנו על כך, ואפילו סיפר לנו סיפור אחר, אנחנו מאמינים לו. לא מכיוון שאנחנו תמימים ומקבלים כל דבר שהוא אומר לנו, אלא מכיוון שהשאלה היא לא שאלה של אמת וצדק אלא של תפקיד. באיזה תפקיד הילד שלנו צריך אותנו.

כאמור, כהורים, הילדים שלנו צריכים אותנו מעצימים ומדגישים את נקודות האור שבהם. לכן המסר החד משמעי שלנו לילד הוא: אנחנו סומכים עליך, אנחנו מאמינים לך ומאמינים בך.

זאת לדעת, הילד יודע בדיוק מה עשה והאם המעשה רצוי בעיני הוריו. בין אם הוא לקח בלי רשות ממתק שאסור לו לקחת, או ראה סרטון שאינו מתאים. החלחול של המסר ההורי המאמין לו, מחדד אצלו את הפער בין המעשה שעשה ובין האופן שבו הוא עצמו נתפס על ידי ההורה. את הפער הזה הוא ישאף להשלים. באופן טבעי הוא רוצה להשתייך אל ההורים, אל המשפחה ואל הצד הטוב, הנכון והבריא של החיים. לכן, השלמת הפער נותנת לו הן תחושת סיפוק עצמי והן תחושת שייכות.
שכן, אם ההורים שלי רואים בי את מה שהם רואים ומאמינים בי, אני רוצה להצדיק את האמון שהם נותנים בי.

אז מה כן עושים

מבחינה מעשית, אפשר לגשת אל הנושא עם הילד בעקיפין ולדבר על כך שברשת האינטרנטית יש טוב ויש רע.
ולפעמים יש כאלה שנחשפים לתכנים לא ראויים, לפעמים במקרה ולפעמים מבחירה. הבחירה הזו היא שגויה. יכול להיות שהם מרגישים רע עם עצמם בגלל זה אבל עליהם לדעת שהשם אוהב אותם תמיד ומקבל אותם באהבה בדיוק כמו שאבא ואמא תמיד אוהבים אותם ומקבלים אותם.
יכול להיות שזה יוביל את הילד לשתף בכך שגם הוא שגה בבחירה שלו, ואז לשיחה על כך ומה ניתן לעשות עם זה. יכול להיות שהילד יבחר להשאיר את הדברים לעצמו, אבל אין ספק שהמסר יהדהד בתוכו. ואז, מה שיעשה איתו זו כבר הבחירה שלו. מה שחשוב זה שהוא מרגיש שאתם, בכל מקרה בצד שלו.

בהצלחה רבה