כשאנחנו שותקים – המדיה מדברת

אחד הסרטונים המצחיקים שאני אוהב מראה איך דברים נראים בפרסומות לעומת החיים האמיתיים, אז מראים שם איך צ’יפס נראה בפרסומות: מהודק, חתיך, גבוה, ולצידו איך צ’יפס נראה בחיים האמיתיים: מקווצץ ונורמלי.

אם אני ילד שלא מכיר צ’יפס, וראיתי אלפי פרסומות כאלה של צ’יפס מזוייף, בעצם אני נדון לחיים של אכזבות. כי לעולם לא אראה ואטעם צ’יפס כמו שיש לי בעולם הציפיות שלי, שהוא כמובן – לא אמיתי.

ככל שאנחנו “חדשים” בתחום מסויים ולא מכירים אותו, ככה המדיה מעצבת לנו, ובעיקר לילדים ולנוער, את התפיסות והרעיונות שלנו על ערכים, מה זה הצלחה, מה זה להיות בריא, מה זה גוף, מה החשיבות של יופי, מה הערך של כסף זגויות, מיניות, עישון ועוד ועוד..

שמראה איזה מחירים יש לסרטים והסדרות שאנחנו רואים בתחום הזוגיות:

• מעט תקשורת, הרבה מגע בין בני זוג
• חוסר מחויבות
• אהבה = קשר מיני
• אהבה ממבט ראשון
• אהבה רק למישהו/מישהי יפים
• אהבה ללא היכרות של האישיות

כל אלה הם אמונות וערכים שגויים שקשורים לזוגיות, שאנחנו מקבלים כמובנים מאליהם בסרטים וסדרות.

באחת ההרצאות שהעברתי בנושא תלמידה בכיתה ט’, שאלה אותי: “אבל תקשיב, למה אתה אומר ככה? בטח יש זוגות, שזה מה שטוב להם! לבחור אחת את השניה רק על בסיס מראה, או המון המון המון מגע, ובלי תקשורת בכלל, למה אתה מכליל??”

אז שאלתי אותה: “תמר, אפשר לשאול, כמה זמן את נשואה?”

וזאת בדיוק התשובה. ילדה בכיתה ט’, שראתה כבר אלפי זוגות בתכניות ריאלטי,
סרטים, סדרות טיקטוק, ואינסטגרם, כבר בטוחה שהיא יודעת מה זה זוגיות אמיתית,
מה גברים מעדיפים ומה נשים רוצות, בהתבסס על הנחות היסוד הגרועות האלה,
שמפרקות כל זוגיות נורמלית לרסיסים, או מפרקות לפחות את הסיכוי לזוגיות כזו.

. ומה קורה ברשתות החברתיות? שם אתה רץ על ה’פיד’, מגלה שכל מי שאתה עוקב אחריו בחופשה. ואתה? אתה תקוע בעבודה. כולם מבלים בהנאה עם המשפחה, ואתה? בדיוק רבת עם ההורים. כולם מצליחים, מחייכים ויפים, ורק אתה נכשל ולא מבסוט מאיך שאתה נראה בכלל. ברור לך שזה לא אמיתי. שאנשים לא כל היום בחופשה, ושגם להם יש חוויות לא נעימות שהם לא טורחים להעלות לסטורי.

ועדיין, כשרואים את כל זה, הבלו-פרינט לגבי הרבה דברים משתנה… הבלו-פרינט החדש שיצרה לנו המדיה לא תואם את המציאות. לא פלא שהיום כולם מרגישים לא מסופקים, ויש תחושה שהחיים די מעפנים. עכשיו ברור מדוע הדיכאון או האושר תלויים מאוד במערכת היחסים שלנו עם עולם המדיה והרשתות החברתיות, ובשאלה מה אנו צורכים שם ובאילו מינונים.

חשוב שנדע ונכיר: המדיה יכולה להפוך אותנו לאנשים לא מאושרים.
המסקנה החשובה שעולה מהדברים היא, שאנחנו חייבים לדבר עם הנוער והילדים על הכל!
על עישון, זוגיות, יחסים, דכאון, אובדנות, סמים – כל דבר שיש לנו מה להגיד עליו, ואנחנו ממש לא רוצים שהמדיה תהיה מורה הדרך הבלעדי של ילדנו בו.
כי כשאנחנו שותקים – המדיה מדברת.