יש הרבה מה לדבר ולכתוב על דמותו של מנכ”ל אפל הקודם, האיש ששינה את פני המדיה, ונקרא “המנהיג הטכנולוגי הגדול ביותר של זמננו” סטיב ג’ובס.

לא היה דבר בענקית הטכנולוגיה אפל שהוא לא היה מעורב בו באופן אישי.

לוחות הזמנים, גיוס העובדים, שיתופי הפעולה, והתקציב. הכל נגזר מהחזון שהוא הוביל – לחדש ולהביא פתרונות מהפכניים בעולם דיגיטלי.

ג’ובס הקפיד להשיק את המוצרים של החברה בעצמו, להכין את המצגת, ולהביא לעולם את הבשורות הטכנולוגיות החדשניות פעם אחר פעם בהצלחה מסחררת. אייפון, אייפד, אייפוד ומק.

הוא היה ידוע בקפדנותו הרבה על כך שכל אחד יעשה את עבודתו בצורה מדוייקת, והיה קשוח כלפי שיתופי פעולה מבחוץ. הוא ניהל את זמנו בצורה מפלאה, והגיע להישגים אדירים.

—

באלול הזה כולנו נחשוב על התשובה. על הצורך לחזור בתשובה. לשוב.

אבל למה? ומה היה לא טוב כל כך במה שעשינו השנה?

התשובה פשוטה : לא השתמשנו בכוחות שלנו מספיק כדי לממש את הייעוד שלנו.

—

הנשמה שלנו נשלחה לעולם עם אנרגיה א-לוהית, רצון אדיר שמכוון להגשים את השליחות שלנו בעולם. ה’ רוצה אותי פה, יש לי מטרה וייעוד. להביא את הטוב שלי לעולם.

ממש כמו גרעין שטומן בתוכו את כל התכנית כולה של העץ, כולל מרקם העלים וטעם הפירות.

ומכאן נגזרים כל הכוחות, היכולות, הכישרונות, החלומות, הרצונות והמתנות שיש לי בחיים – הכל מכוון להגשים את המטרה שלי, להוציא את הפוטנציאל מהנשמה אל החיים בפועל. זאת המטרה.

ממש כמו סטיב ג’ובס, שהגיע עם חלום ברור וכל אלפי הפרטים והפעולות שהוא יעשה מכאן ואילך יהיו קשורות רק לרצון אחד – להוציא את החזון שלו לפועל. ולא שום דבר אחר. אפילו אם הוא יעשה דברים שונים ומגוונים – להכל יש מטרה אחת, רצון אחד שמניע אותו.

—

זה הסיפור של התשובה. להחזיר את כוחות החיים שלנו למסלול. להיזכר שיש לנו מסלול כזה, רצון בסיסי שמהווה את סיפור חיינו – ועל פיו אנחנו צריכים לנהל את הכוחות.

—

דמיין לעצמך טייס בחיל האוויר שבאמצע ביצוע משימה איבד שליטה על המטוס, התרסק באיזה אי באמצע הים.

הטייס מתעורר אחרי שעה מהמכה שחטף, ומגלה שבנס לא נגרם למטוס ולטייס שום נזק – חוץ מדבר אחד. אין לו מושג מה זה המדים האלה – ומה הוא עושה בתוך מטוס. נמחק לו חלק מהזיכרון.

אז הוא מחליט, שכנראה הוא איש עשיר מאד, והמטוס נועד לתענוגות שלו, ולא למשימות חיל האוויר. הוא טס בשמי הארץ, מבלה ומתפנן, ומנסה להשתיק כמה שיותר את המכשיר קשר שקורא לו – תחזור לבסיס! התבלבלת במסלול! זה לא המטוס הפרטי שלך אתה באמצע משימה!

פתאום בחודש אלול מאיר אור מיוחד. אור העצמיות. האישיות הפנימית.

מי אני באמת? השופר קורא לי. שפרו מעשיכם.

שימו לב מי אתם. מה הלב שלכם מבקש.

החטא מתרחש כי התנתקתי. התרחקתי מהמטרה שלי, כוחות החיים, הכישרונות, היכולות – התנתקו מהתכלית, הלכו למקום אחר.

אלו כל הווידויים שאנחנו אומרים בכיפור,

הקב”ה נתן לי כוח דיבור כדי לקרב, לתקן ולאהוב ואני פוגע באחרים חלילה?

ה’ נתן לי זמן, למה הוא נתן לי את הזמן הזה – כדי לבזבז? או כדי להאיר את העולם?

השופר קורא לי – התרחקת השליחות שלך, מהייעוד שלך

התרחקת מהלב.

תחזור אל עצמך.

 

וכך יחד עם השופר המופלא

פתאום יש לי כוח,

יש לי כוח לצאת לחירות,

יש לי כוח לשבור הרגלים רעים

יש לי כוח לשבור מחשבות הקטנות על עצמי

אני מתמלא אמון – אתה יודע איזה ענק אני

כמה שאני מלא באור?

איזה עבירה קטנה תוכל להסיט אותי מהיעד האדיר שלי?

מהאהבה האלוקית שעוטפת אותי

ומחזירה אותי חזרה לטוב ה’. למה שבאמת רציתי מהתחלה.

 

תרגיל השבוע

בחלק מן המקומות בשחרית בחודש אלול נוהגים לתקוע בשופר.

לכו לתפילה כזו.

חברו לעצמכם תפילה קצרה ומיוחדת לזמן השופר

בקשה פנימית להתחבר לטוב הפנימי שבכם.

קחו דוגמא:

“אנא ה’ הטוב, עשה אותי טוב כמוך, תאיר בי את הנשמה הפנימית שבי,

שרוצה רק טוב, וכולה טוב. אני רוצה להיות אח טוב, חבר טוב, בן טוב להורים שלי,

לשמח את כולם, לעשות טוב ולהוסיף את הטוב המיוחד שלי בעולם”

זה יאיר בכם אור אדיר. תנסו.

 

בהצלחה!

סער חלק, מנהל תוכן ארגון לוקחים אחריות. מחבר ספר הסטורי שלי.